#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 1 יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומרים כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים יניח לו את המכס ואם לאו אל יניח לו את המכס יהודי שנמצא שם האם מותר לו לשאת ולתת איתם ואם ונו&quot;נ מה דינו?	"ר' נתן אמר שאין לו ברירה שאם יניח נמצא נהנה (לרש&quot;י ותוס' משם הריח ולהר&quot;ח ועוד ראשונים מאי תשלום המכס) לא יניח נמצא מהנה לכן אסור לשאת ולתת עמם, לר&quot;ל חכמים חולקים ומתירים שאין אסור להנות את הע&quot;ז (כהאי גונא) ועיקר כחכמים ור&quot;י סבר שלא חלקו עליו חכמים.<p dir=""rtl"">מכאן אמרו הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים בהמה תיעקר היינו עוקר פרסותיה מהארכובה ולמטה, פירות כסות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח.</p>"	עבודה זרה יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יג. 2 האם מותר לקחת ביריד של גוים בהמה עבדים ושפחות בתים ושדות וכרמים, לכתוב ולעלות בערכאות שלהן ומדוע?<p dir=""rtl"">ולאלו ג' דברים התירו לכהן להטמא בטומאה דרבנן?</p>"	"מותר לקחת ביריד של גוים בהמה עבדים וכד' (לרש&quot;י לאו דוקא אלו, דלא אסרו לקנות מהגוים ביום אידם אלא דבר שאינו מתקיים, ולר&quot;מ בתוס' הכי שלא ביום אידם, לריטב&quot;א ואחרים דוקא אלו דמעטינהו), לר&quot;ל לר' נתן יש לאסור שמהנה אותם במכס והבריתא כדעת חכמים המתירים להנות ע&quot;ז, ור&quot;י סובר דלכו&quot;ע אסור להנות וכאן לוקח מבעה&quot;ב שאינו משלם מכס.<p dir=""rtl"">וכותב ומעלה בערכות שלהם מפני שמציל מידם.</p><p dir=""rtl"">אם היה כהן מטמא בחו&quot;ל או בבית הפרס דרבנן לדון ולערער עמהם, וכן מטמא בחו&quot;ל לישא אשה וללמוד תורה, לר' יהודה דוקא אם אינו מוצא בארץ ולר' יוסי אפ' מוצא דלא מן הכל אדם זוכה ללמוד, וכן הלכה.</p>"	עבודה זרה יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג. 3 איזהו עיקור לבהמה (בלוקח ביריד של גוים ובמקדיש בזמן הזה)?	"לקח ביריד של גוים באופן האסור ואמרו בהמה תעקר - עוקר פרסותיה מן הארכובה ולמעלה, ואין בזה משום צער בע&quot;ח דאמר רחמנא &quot;את סוסיהם תעקר&quot;.<p dir=""rtl"">גבי קדש שנינו אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזה&quot;ז ואם הקדיש והחרים והעריך בהמה תיעקר ...ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה' הטעם שאינו עוקר פרסותיה - אביי ביאר משום בזיון קדשים, ולא שוחטים אותה משום תקלה, ולא גיסטרא משום שנאמר לא תעשו כן לה' אלקיכם. רבא אמר מפני שנראה כמטיל מום בקדשים ואין כאן מטיל ממש דלא חזי לא להקרבה ולא לדמים.</p>"	עבודה זרה יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יג: האם מותר לקחת עבד ישראל וגוי מיריד של גוים (לרש&quot;י אליבא דר&quot;ל ולריטב&quot;א אפי' לר' יוחנן)?	עבד ישראל - ודאי מותר. </p><p dir='rtl'>עבד גוי - אם לקח ודאי לא קונסים אותו שיעקר כמו בהמה, דאת הגוים לא מורידים ולא מעלים. לקנותו לכתחילה ר' זירא אמר שמסתבר שאסור שאין כאן מצוה, רבין בשם ר&quot;ל התיר מפני שמכניסו תחת כנפי השכינה, רב אשי אמר שלא צריך להגיע לזה אלא מותר כמו שהתירו בהמה מפני שממעיט את הגוי.	עבודה זרה יג:		
